#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קובר מתו 1) באמצע הרגל 2) ביו&quot;ט שני אחרון?	"1) מתחיל השלשים מיום קבורה, ומתחיל הז&#x27; ימי אבלות מיו&quot;ט שני דימים אחרונים (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [אבל לא מתחיל אבלות מיד דעשה דרבים דשמחת הרגל דוחה מצוה דיחיד דאבלות (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)] 2) הבה&quot;ג ס&quot;ל דאבלות יום ראשון דאורייתא ודוחה יו&quot;ט שני דדבריהם [ופשוט דזהו דוקא בקרובים דאורייתא כדמבואר ביו&quot;ד סי&#x27; שצ&quot;ט וסי&#x27; שע&quot;ד [לאפוקי אחיו ואחותו מאמו או מאנוסה, אחותו הנשואה, אשה לבעלה] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), ודוקא כשמת ונקבר ביום אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)], אבל תוס&#x27; (מו&quot;ק כ&quot;ד ע&quot;ב) ס&quot;ל דרק אנינות יום ראשון דאורייתא אבל אבלות יום ראשון לאו דאורייתא וממילא אינו נוהג בו אבלות כלל (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [ותוס&#x27; בברכות (מ&quot;ז ע&quot;ב) כתבו דאפי&#x27; למ&quot;ד אבלות יום ראשון דאורייתא מ&quot;מ מצינו דאינו דוחה מצוה דרבים דדבריהם דאמרינן דמשחרר עבדו בשביל תפילה בציבור]. להלכה, המחבר ס&quot;ל כהבה&quot;ג אבל הרמ&quot;א ס&quot;ל כתוס&#x27; {וכל זה דוקא כשנקבר נמי ביו&quot;ט שני וא&quot;כ אין זה שכיח בזמנינו}"	סימן תקמח סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליק הנר נשמה כשמת ביו&quot;ט?	"כתב הבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) בשם נחלת שבעה (סי&#x27; ע&quot;ג) דידליק הנר מיד אבל לא ידליק במקום שאוכלים או במקום שמת שם שמא יבוא להספידו אלא ידליק במקום שאין אוכלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [או ידליק בביהכ&quot;נ (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;)], ויכול להדליק בחוה&quot;מ אבל ביו&quot;ט לא ידליק אלא ע&quot;י עכו&quot;ם וכמ&quot;ש הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; תקי&quot;ד סעי&#x27; ה&#x27;) בשם הכתב סופר בענין נר יארציי&quot;ט (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;). ולגבי הדלקת הנר אצל המת לכבודו הגשר החיים (ח&quot;א פי&quot;ז סעי&#x27; א&#x27; אות ב&#x27;) מקיל אפי&#x27; ע&quot;י ישראל, ורשז&quot;א (שש&quot;כ פס&quot;ד הע&#x27; כ&quot;ח) מחמיר דאין זה ממש צורך המת {והא דאמרינן דאין מדליקין שמא יבא לידי הספד היינו כשמדליק שלא בפני המת}"	סימן תקמח סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמיני עצרת לגבי ימי שלושים 1) אם התחיל אבלות קודם סוכות 2) אם מת באמצע סוכות?	"1) אמרינן לקמן (סעי&#x27; ט&quot;ז) דעולה לז&#x27; ימים 2) יש אחרונים (מהרש&quot;ל, משאת בנימין, ש&quot;ך) דס&quot;ל דה&quot;נ עולה לז&#x27; ימים לימי שלושים, אבל שאר הפוסקים (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, תוס&#x27; מו&quot;ק כ&quot;ד ע&quot;ב, ועוד) סברי דרק עולה ליום אחד, וכן נקט המ&quot;ב ולא אמרינן בזה הלכה כדברי המיקל באבל (ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) [דיש כאן הכרעה ברורה (אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; רנ&quot;ו)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) כתב דנוהגין כהמהרש&quot;ל, ובשעת הדחק יש להקל (גשה&quot;ח ח&quot;א פכ&quot;ג סעי&#x27; ב&#x27; אות י&quot;ב), והחכמ&quot;א (כלל קס&quot;ט סעי&#x27; ב&#x27;) מקיל רק ברחיצה או לנשים בתספורת"	סימן תקמח סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביו&quot;ט שני דר&quot;ה 1) כשמת ביום א&#x27; דר&quot;ה 2) כשמת ביום ב&#x27; דר&quot;ה?"	"1) לכו&quot;ע אינו נוהג אבלות ביום ב&#x27; דר&quot;ה, וקיי&quot;ל כרוב הפוסקים דעולה למנין שבעה [דלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דס&quot;ל דאינו עולה] (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) 2) פשוט דלפי תוס&#x27; אינו נוהג בו אבלות [ואפי&#x27; להט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) עולה לו למנין שבעה], אבל לפי שיטת הבה&quot;ג יש מח&#x27; ברמב&quot;ן אם נוהג בו אבלות דכיון דהוי יומא אריכתא אינו דומה לשאר יו&quot;ט שני (ב&quot;י)"	סימן תקמח סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הזהירה התורה לטמא לקרוביו?	כדי שלא ימנעו מלהתאבל עליהם, ואם כהנים מוזהרים על קרוביהם כ&quot;ש ישראלים חייבים לטמא לקרוביהם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [וצ&quot;ב דלפי&quot;ז אבלות יום ראשון דאורייתא יהיה בשעת הקבורה לחוד, ועוד מבואר מהרי&quot;ף דיום ראשון דאורייתא אינו נלמד מטומאת כהנים אלא מאיסור אכילת קדשים וגם מדכתיב ואחריתה כיום מר (ר&quot;י באק)]	סימן תקמח סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשקובר את מתו במועד, האם חל עליו דיני אבלות?	"הרמב&quot;ם ס&quot;ל דלא חל עליו דיני אבלות כלל [דרגל עדיף משבת דמפסיק אבלות (ב&quot;י)], אבל קיי&quot;ל כשאר ראשונים דדברים שבצינעא נוהג ואסור בתשה&quot;מ, וכן אסור לרחוץ אפי&#x27; מקצת גופו בחמין (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [ורשז&quot;א (שש&quot;כ פס&quot;ה הע&#x27; קע&quot;ב) מסתפק לגבי קרובי האבל שנוהגין שלא לרחוץ אם הם אסורים בחוה&quot;מ]"	סימן תקמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא אסור להתייחד עם אשתו?	"הראב&quot;ד הביא שיטה דס&quot;ל דאסור ביחוד דצריך הרחקה טפי דומיא דחתן כשאינו נוהג אבלות, אבל הראב&quot;ד חולק עליו דשאני התם דשבעת ימי המשתה יש בה שמחה טובא משא&quot;כ יו&quot;ט, ועוד חילק הרא&quot;ש דהתם יש קולא טפי דכבר מת אביו ואפ&quot;ה מתירין לו לנהוג ז&#x27; ימי משתה תחילה משא&quot;כ הכא כבר התחיל הרגל תחילה, וכן פסק הרמ&quot;א שהם מותרים ביחוד"	סימן תקמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשנות 1) בגדיו 2) מקומו?	"1) לא [דעדיין לא התחיל האבלות משא&quot;כ כשהתחיל קודם הרגל משנה בגדיו ברגל, ונוהגין כהגר&quot;א (מעשה רב אות קצ&quot;ז) שלא לשנות בגדיו אפי&#x27; אם התחיל קודם הרגל דהוי כאבלות בפרהסיא] (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), ויש להסתפק אם מותר בבגד חדש (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;) 2) כיון דלא שינה מקומו קודם הרגל אינו משנה מקומו ברגל (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תקמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא מניח תפילין [לאלו שנוהגין להניח תפילין בחוה&quot;מ]?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) כתב דמניח תפילין ביום ראשון דאבל אינו נוהג אבלות ואינו יום מר, ופקפק עליו רע&quot;א מהלכות פורים דאמרינן דאבל אינו מניח תפילין אע&quot;פ שאינו נוהג אבלות, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא משבות יעקב (ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ה) דהוא נמי חולק על המג&quot;א [אבל הביא השע&quot;ת צד דמותר להניח תפילין ביום שני קודם הנץ החמה], וכ&quot;כ הפמ&quot;ג (סי&#x27; ע&quot;א) דאינו מניח תפילין, אבל למעשה פסק המ&quot;ב (סי&#x27; ל&quot;ח ס&quot;ק ט&quot;ז) דהוא מניח תפילין בלא ברכה [אפי&#x27; למי שנוהג לברך על תפילין בחוה&quot;מ]"	סימן תקמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתלמוד תורה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) אוסר, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מחכם צבי (סי&#x27; ק&#x27;) דהתיר לחכם אחד לגרוס משניות בע&quot;פ מפני שהיה דבר האבד דאם לא יחזור עליהם בודאי ישכח, ועוד בשאר ימות השנה הרי אפשר לו ללמוד דברים הרעים אבל ברגל אין נכון לעסוק בדברים אלו ואינו נכון לישב בטל לגמרי מדברי תורה וא&quot;כ יש לסמוך על הרמב&quot;ם דס&quot;ל דאפי&#x27; דברים שבצינעא אינם נוהגין [ויש עוד סברא להקל מא&quot;ר דת&quot;ת הוי כדברים שבפרהסיא, ועוד כתב הפתח&quot;ת (סי&#x27; שצ&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;) דכיון דמצות שמחת הרגל דוחה אבלות יכול ללמוד תורה שהיא שמחה], והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) אינו מכריע ביניהם, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) פסק כהמג&quot;א דאסור, ועי&#x27; אג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ד סי&#x27; ס&#x27; אות ד&#x27;)"	סימן תקמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא עולה לעלייה לתורה או מצטרף למנין?	"לכתחילה אינו כדאי (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), אבל בשמחת תורה כתב החכמת שלמה (סעי&#x27; א&#x27;) דהוי אבלות בפרהסיא אם אינו עולה, אבל השדי חמד (אס&quot;ד מערכת אבילות אות ל&#x27;) הביא מחמירים שיצא חוץ לביהכ&quot;נ."	סימן תקמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אנינות נוהגת ברגל?	הכלל הוא אם הוא עוסק בצרכי הקבורה חל עליו דיני אנינות ופטור מכל מצות ואסור בבשר ויין, ואם אינו עוסק בצרכי הקבורה אינו חל עליו דיני אנינות	סימן תקמח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) ביו&quot;ט ראשון 2) ביו&quot;ט שני, והוא אינו רוצה לקוברו?	"1) מדינא צריך לקוברו ע&quot;י עכו&quot;ם וא&quot;כ חל עליו אנינות כל זמן שהגוים רוצים לקוברו אבל אם הגוים אינם רוצים לקוברו אינו חל עליו אנינות (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;), והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) ס&quot;ל דאפי&#x27; אם האונן אינו רוצה לקוברו ע&quot;י עכו&quot;ם חל עליו אנינות בעל כרחו וכמ&quot;ש ביו&quot;ט שני, והשיג עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ב) דפשוט דאינו חל עליו אנינות כל זמן שאינו עוסק בקבורתו, ואינו ראיה מיו&quot;ט שני דשאני התם דכחול שווינהו רבנן 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) ביום יו&quot;ט שני חל עליו אנינות דכחול שוינהו רבנן אפי&#x27; אם אין דעתו לקוברו כל זמן שיש לו היכולת לקוברו, אבל בליל יו&quot;ט שני לא דאין דרך לקבור בלילה [דלא כש&quot;ך (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)] וממילא מותר לקדש בליל שמחת תורה, וכן ביום אידם וכדומה דאינו יכול לקוברו לא חל עליו אנינות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט - כ&#x27;) [דלא כלבושי שרד דמשמע ביו&quot;ט שני חל עליו אנינות אפי&#x27; אם מעוכב מחמת אונס (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)], וה&quot;ה בזמנינו שאין נוהגין לקבור ביו&quot;ט שני וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תקכ&quot;ו) לא חל עליו דין אנינות (אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; קס&quot;א)"	סימן תקמח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מחשיך על תחום להכין לו צרכי המת?	ה&quot;נ חל עליו דיני אנינות, ודוקא בשעה שהוא מחשיך (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)	סימן תקמח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי תלמוד תורה?	"ה&quot;נ כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) בשם מהר&quot;ם לובלין דאסור בת&quot;ת אפי&#x27; כשאינו עוסק בקבורתו דהוא אסור בשמחה וכתיב פקודי ה&#x27; ישרים משמחי לב, וכ&quot;ש דאסור לעלות בתורה, והשיג עליו הדגול מרבבה [ובגדי ישע] דהרי אמרינן דלא חל עליו דיני אנינות, ומסיים דאפשר דהמהר&quot;ם מיירי בליל יו&quot;ט שני, אבל כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) דגם בזה אינו ברור דהוא אסור בת&quot;ת, ועוד המהר&quot;ם מיירי כשמת בשבת ומחמיר עליו שלא לקרות בתורה בליל הפסח במוצאי שבת מפני שיש בו מדרשי מקראות, ולמעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א) אינו מכריע ביניהם, אבל מבואר משעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) דהוא מצדד להקל כהדגול מרבבה, וע&quot;ע במ&quot;ב (סי&#x27; ע&quot;א) דמשמע דמחמיר בת&quot;ת בלילה"	סימן תקמח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מנחמין האבלים ברגל?	"אע&quot;פ שאין נוהגין אבלות עד לאחר הרגל מ&quot;מ מנחמין האבלים ברגל [ואומרים יו&quot;ט הוא מלנחם ונחמה קרובה לבא (שש&quot;כ פס&quot;ה הע&#x27; ק&quot;פ)], וממילא אין מנחמין אחר הז&#x27; ימים שלאחר המיתה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), אכן אין נוהגין בזמנינו לנחם ברגל ואולי יש חיוב לנחם אחר הרגל בשעת האבלות (אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;ב סי&#x27; קע&quot;ב, שש&quot;כ פס&quot;ה הע&#x27; קפ&quot;א, גשה&quot;ח ח&quot;א פט&quot;ז סי&#x27; ז&#x27; אות ג&#x27;)"	סימן תקמח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין לאחר שעבר ז&#x27; ימים מיום המיתה?"	"אע&quot;פ דעדיין נוהגין אבלות מ&quot;מ מותר לאחרים לעשות מלאכה בבתיהם [אפי&#x27; אם לא קבלו המלאכה קודם שנעשה אבל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)] או עבדיו לעשות מלאכה בביתו בצינעא, אע&quot;פ שאינו דבר האבד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [ומבואר ברבינו ירוחם דאפי&#x27; בתוך הרגל מותר ע&quot;י אחרים (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז), וביאר הבית דוד (או&quot;ח סי&#x27; שי&quot;ד) דלא החמירו במועד יותר מלאחר המועד (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן תקמח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר האבד?	"מותר ע&quot;י אחרים אפי&#x27; בביתו, ולפי הלבוש בשם רבינו ירוחם מותר אפי&#x27; ע&quot;י עצמו אבל המאמ&quot;ר מפקפק עליו [דרבינו ירוחם מיירי באמצע הרגל (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז), וביאר רע&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; שצ&quot;ט) דאחר הרגל דאפשר ע&quot;י אחרים אסור ע&quot;י עצמו משא&quot;כ באמצע הרגל אין הבדל בין ע&quot;י עצמו לע&quot;י אחרים דשניהם אסורים בעצם המלאכה מחמת הרגל וממילא במקום דבר האבד שניהם מותרים בשוה], והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) מצדד להקל בענינינו כשא&quot;א ע&quot;י אחרים"	סימן תקמח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשותף של אבל?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מאליהו זוטא בשם מהר&quot;ש מפראג דצריך להמתין ג&#x27; ימים לאחר המועד, אכן החכמ&quot;א (כלל קס&quot;ט סעי&#x27; ב&#x27;) הביא מא&quot;ר דמקיל אם מת ביום א&#x27; דחוה&quot;מ לפתוח מיד אחר יו&quot;ט [דכתב הא&quot;ר אחר שכתב הא&quot;ז (ביה&quot;ל ד&quot;ה בתוך)], והחכמ&quot;א מקיל טפי דאפי&#x27; אם מת ערב יו&quot;ט אחרון ג&quot;כ מותר לפתוח מיד אחר יו&quot;ט אבל בזה לא ניחא ליה להביה&quot;ל (ד&quot;ה בתוך) להקל דהרי לא התנהג אבלות כלל, ודי לנו להקל כהא&quot;ר כשמת ביום א&#x27; דחוה&quot;מ דאז פתיחת החנות ביום שביעי למיתתו, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן תקמח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמועה קרובה?	"אפי&#x27; אם עבר ז&#x27; ימים למיתתו מ&quot;מ יש עליו כל דיני אבלות לז&#x27; ימים דיום השמועה כיום הקבורה דמי (ביה&quot;ל סד&quot;ה בתוך)"	סימן תקמח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אמרינן דרגל מבטל שבעה?	"דוקא אם נהג אבילות קודם הרגל [אפי&#x27; זמן מועט (משאת בנימין, מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)], אבל אם לא נהג אבלות כלל קודם הרגל הוי כמת שקבר ברגל דצריך לנהוג אבלות אחר הרגל"	סימן תקמח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב שנהג אבילות?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) בין חליצת המנעל בין כפיית המטה בין אחד משאר הדברים השייכים לשבעה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), ועוד מצדד הפמ&quot;ג דמהני אפי&#x27; אם הזיד ולא נהג שאר הדברים של אבלות, וצ&quot;ע (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן תקמח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הרגל מבטל שבעה, מה הדין לגבי שלשים?	"עדיין נוהג שלשים בתוך הרגל [ולפיכך עולה לו למנין שלשים], וממילא אסור ללבוש בגדים מגוהצים, וכן אסור לספר ולכבס אפי&#x27; אם בא ממדינת הים וכדומה, זהו דעת הרמב&quot;ן וט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט), ולאפוקי מדעת הרא&quot;ש ומשאת בנימין דס&quot;ל דמותר ללבוש בגדים מגוהצים ולספר אם בא ממדינת הים ואפ&quot;ה ימי הרגל עולים למנין שלשים כיון דנוהג בו איסור תספורת וכיבוס מחמת הרגל [וכן משמע מרש&quot;י (מו&quot;ק י&quot;ט ע&quot;ב)]"	סימן תקמח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחתן שנשא אשה ערב הרגל ומת לו מת באמצע הרגל?	"תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל, דלכו&quot;ע לא חל עליו איסור שלשים ומותר ללבוש בגדים מגוהצים ולכבס ולספר אם בא ממדינת הים, וממילא לפי הרא&quot;ש ומשאת בנימין אפ&quot;ה עולה לו למנין שלשים אבל לפי הרמב&quot;ן כיון דאינו נוהג בו מנהג שלשים כלל אינו עולה לו למנין שלשים, וקיי&quot;ל כהרמב&quot;ן (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן תקמח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאלו שנוהגין לעלות לקבר לאחר שבעה, מה הדין כשרגל מבטל שבעה?	"הגשה&quot;ח (ח&quot;א פכ&quot;ט סעי&#x27; ו&#x27;) כתב שעולים באסרו חג מיד אחר הרגל, אבל רשז&quot;א (הליכות שלמה שבועות פי&quot;ב סעי&#x27; ט&quot;ו) כתב דצריך להמתין ז&#x27; ימים ממש"	סימן תקמח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם חל ערב הרגל 1) ביום ז&#x27; דאבלות 2) בשבת ביום ח&#x27; דאבלות 3) בשבת ביום ז&#x27; דאבלות?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-5b7a07ac239c909762aa5d1ae4e2f21adad08cd3.jpg"">"	סימן תקמח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשרגל מבטל השלשים, מתי מותר לעשות דברים אלו 1) בערב הרגל סתם 2) בערב פסח 3) כשחל ערב הרגל בשבת?	"1) הרמ&quot;א כתב דוקא סמוך לערב [היינו ממנחה ולמעלה (סעי&#x27; י&#x27;)] כדי שיהא ניכר שהוא לצורך הרגל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א), והנה בסעי&#x27; י&#x27; כשרגל מבטל שבעה המחבר מקיל מחצות וכ&quot;ש בעניננו דמיירי כשמבטל שלשים מקיל מחצות [והמאמר מרדכי כתב דהמחבר מקיל בעניננו אפי&#x27; קודם חצות (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג), והביה&quot;ל (ד&quot;ה ומותר) הביא מגר&quot;א דלגבי רחיצה הוי נחות דרגא מסעי&#x27; י&#x27;, דלדעה ראשונה בסעי&#x27; י&#x27; דמותר לרחוץ רק בלילה כאן מותר ממנחה ולמעלה, ולדעה שניה דמותר ממנחה ולמעלה כאן מותר אפי&#x27; בבקר {וצ&quot;ב דדלמא רק מותר אחר חצות, וי&quot;ל דיש מח&#x27; מהו השיעור היכר לכבוד שבת או חצות או אחר מנחה ואי אמרת דא&quot;צ היכר אלא לגבי ביטול שבעה ולא בביטול שלשים א&quot;כ פשוט דמותר אפי&#x27; מבקר}], והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ג) דבשעת הדחק יש להקל כהמחבר מחצות [ולגבי כיבוס פשוט שיהא מותר בבקר דמותר לכבס ע&quot;מ ללבשו לאחר שלשים (יו&quot;ד סי&#x27; שפ&quot;ט סעי&#x27; ג&#x27;), וצ&quot;ע (עי&#x27; מנח&quot;ש ח&quot;א סי&#x27; צ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ו)] 2) אחר חצות הוי יו&quot;ט מפני שהוא זמן שחיטת הפסח ומותר בכיבוס ורחיצה, אבל לגבי גילוח כיון דיש איסור לגלח אחר חצות בערב פסח מותר אפי&#x27; קודם חצות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א), וצ&quot;ע דכיבוס נמי אסור אחר חצות, וי&quot;ל דכיבוס ר&quot;ל ללבוש בגדים מכובסים (שש&quot;כ פס&quot;ה הע&#x27; רמ&quot;ה) [וה&quot;ה דערב פסח מבטל דיני שבעה ואחר חצות מותר לישב בכסא ולנעול מנעלים (חכמ&quot;א כלל קס&quot;ט סעי&#x27; ג&#x27;), וע&quot;ע בלחם הפנים סי&#x27; ר&quot;כ סעי&#x27; ד&#x27;] 3) כיון שמותר לעשות דברים אלו מערב שבת א&quot;צ להמתין עד אחר מנחה דא&quot;צ להיות ניכר שהוא לכבוד הרגל {ומסתמא מותר אפי&#x27; קודם חצות וכמ&quot;ש למעלה}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) מחמיר ה&quot;נ דאין להקל אלא אחר מנחה"	סימן תקמח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באבל על אביו ואמו, מתי מותר לספר?	אינו תלוי שלשים אלא תלוי בשיעור גיעור	סימן תקמח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם פגע ברגל בתוך ל&#x27; יום?"	כיון שאינו תלוי בשלשים לא מהני מה שפגע ברגל ועדיין צריך להמתין עד שיעור גיעור	סימן תקמח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם גערו תוך ל&#x27; יום?"	"פשוט דלא מהני גיעור תוך ל&#x27; יום אבל יש מח&#x27; אחרונים אם מהני גיעור תוך ל&#x27; אחר הרגל, והשע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;א) הביא משו&quot;ת שמש צדקה (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ה) דס&quot;ל דצריך שלשים יום בפועל ולא מהני הרגל לבטל הדין שלשים לגבי גיעור [והא דכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ד) בשם הא&quot;ר דמהני גיעור תוך ל&#x27; יום מבואר מא&quot;ר בפנים דט&quot;ס הוא וצ&quot;ל ביום שלשים, ור&quot;ל דמהני גיעור ביום שלשים סתם [בלא רגל] דמקצת היום ככולו {וכ&quot;ת דהמ&quot;ב רוצה להגיה דברי הא&quot;ר א&quot;כ הו&quot;ל לפרש הכי בפירוש, וגם הו&quot;ל לציין להשע&quot;ת ועוד אחרונים דדברו בשאלה זו בפירוש ולא לציין לא&quot;ר, ופשוט}]"	סימן תקמח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם פגע רגל באמצע השבעה? 	הרגל מבטל שבעה ולא שלשים	סימן תקמח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בערב הרגל מתי מותר לעשות דברים המותרים?	"יש בזה מח&#x27; ראשונים, הרא&quot;ש הביא בשם הראב&quot;ד דדברים האסורים במועד [כגון כיבוס] מותרים אפי&#x27; בבקר אבל כתב הב&quot;י דטוב ליזהר עד חצות כדי שיהא ניכר [ולפי הרמ&quot;א היינו אחר מנחה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)], ולגבי רחיצה דאפשר אפי&#x27; ברגל [לפי המחבר כשהוחמו מאתמול, ולפי הרמ&quot;א אבר אבר או בצונן, ואין סברא להקל בחמין יותר מבצונן (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו וס&quot;ק כ&quot;ח)] אינו מותר לרחוץ אלא בלילה, אכן הראבי&quot;ה ס&quot;ל דכל הדברים מותרים בערב הרגל אחר מנחה [וצריך להתפלל מנחה בדוקא דאז חל עליו קדושת הרגל (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;)], והוסיף הישועות יעקב דאפי&#x27; אחר מנחה אינו מותר אלא בזמן תוספת יו&quot;ט דהוא פלג המנחה (מ&quot;ב שם) {כן הוא משמע המ&quot;ב, אבל מבואר מישועות יעקב בפנים דרחיצה מותר מיד אחר המנחה אפי&#x27; בעוד היום גדול, ורק לגבי שאר דברים [כגון ישיבה בכסא ומנעלים] הם מותרים אחר הפלג המנחה}. להלכה, המחבר סותם כהראב&quot;ד ואח&quot;כ הביא הראבי&quot;ה כיש מתירין. "	סימן תקמח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לישב על כסא וללבוש מנעלים?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דדברים אלו אינם לצורך הרגל ואינם מותרים עד הלילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט) [וה&quot;ה לאחר שמקבל יו&quot;ט (שש&quot;כ פס&quot;ה הע&#x27; כ&quot;ב), ועי&#x27; מש&quot;כ למעלה ע&quot;פ הישועות יעקב בפנים דמותר אחר פלג המנחה], אכן הא&quot;ר הביא בשם הראב&quot;ן דאפי&#x27; דברים אלו מותרים אחר מנחה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט) {ור&quot;י באק רצה להביא ראיה מתוס&#x27; (מו&quot;ק כ&quot;ג ע&quot;א) דמותר לישא אשה בזמן שיש לו היתר לרחוץ, אבל יש לדחות דלישא אשה הוי נמי לצורך הרגל שיכולה לטפל בבנים קטנים}"	סימן תקמח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בטור דמקיל לספר ערב הרגל אפי&#x27; בתוך שבעה?"	"1) הב&quot;י ומהר&quot;א מפראג (מובא בדרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;) מציעין דהוא ט&quot;ס [ודוחק לומר דיש ט&quot;ס כאן וגם ביו&quot;ד וגם ברבינו ירוחם (ב&quot;י), ועוד הקשה הדרכ&quot;מ א&quot;כ מהו ההמשך דברי הטור דצריך גיעור באבל על אביו ואמו]&lt;br&gt;2) עוד פי&#x27; הב&quot;י דהא דאמרינן דאסור בתספורת היינו בערב שבת דערב הרגל אבל בערב הרגל ממש מותר אפי&#x27; בתספורת [וקשה דאפי&#x27; אי אמרת מקצת היום ככולו היינו רק לגבי ימי שבעה אבל עדיין חל עליו ימי שלשים ועדיין יהא אסור בתספורת]&lt;br&gt;3) הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מרבינו יחיאל דמיירי ביום ראשון דשלשים ולא דשבעה [וקשה דא&quot;כ מה שייך לכיבוס ורחיצה דלית להו מנהג הרמ&quot;א להחמיר בדברים אלו כל שלשים, ועוד קשה להגיה כל הספרים (דרכ&quot;מ שם)]&lt;br&gt;4) הדרכ&quot;מ (שם) פי&#x27; דקאי על תספורת השפה דמותר אחר שבעה [ואע&quot;פ דעדיין צריך להגיה בדברי הרמב&quot;ם דלית ליה היתר זה מ&quot;מ א&quot;צ להגיה בהטור ורבינו ירוחם]"	סימן תקמח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המנהג לגבי תספורת וכיבוס?	"מעיקר הדין דברים אלו מותרים אחר שבעה, אבל כתב הרמ&quot;א (כאן) דנוהגין להחמיר בדברים אלו עד אחר שלשים ולפי&quot;ז אם פגע הרגל בתוך השבעה אינו מותר לעשות דברים אלו לכבוד הרגל דעדיין לא בטל השלשים, אכן הרמ&quot;א ביו&quot;ד (סי&#x27; שצ&quot;ט סעי&#x27; ה&#x27;) כתב דנוהגין להקל כהראבי&quot;ה, ודייקו הש&quot;ך וט&quot;ז וב&quot;ח שם דהיינו שנוהגין להקל ברחיצה מיד אחר שבעה כשהוא לכבוד הרגל [והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) פי&#x27; דכוונת הרמ&quot;א להקל כהראבי&quot;ה רק להשיטות דמקילין ברחיצה אבל עדיין יש מנהג להחמיר כל שלשים, ומ&quot;מ מקיל כשאר האחרונים שחולקים על הרמ&quot;א וס&quot;ל דמותר לרחוץ מיד אחר שבעה כשהוא לכבוד הרגל], אכן הא&quot;ר אינו מקיל לרחוץ בחמין אלא בצונן אחר שבעה, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ב) דערב הרגל טוב להחמיר לרחוץ דוקא בצונן דיש לצרף הא&quot;ר עם הראב&quot;ד דס&quot;ל דאינו מותר לרחוץ אלא בלילה [והרוצה להקל אין למחות בידו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב)] אבל בחוה&quot;מ בודאי יש לסמוך להקל על רוב האחרונים דמותר לרחוץ אפי&#x27; בחמין, וכל זה הוא לכבוד הרגל אבל לאחר הרגל בודאי יש להחמיר שלא לרחוץ כלל כל השלשים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן תקמח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מת לו מת ערב שבת של ערב הרגל?	"התרוה&quot;ד (סי&#x27; רפ&quot;ז) מקיל לרחוץ בחמין אחר מנחה דהוי לכבוד הרגל, והוא ע&quot;פ שיטת הראבי&quot;ה כאן, ומובא בש&quot;ך ומג&quot;א, והא&quot;ר חולק עליו דאין להקל אלא בצונן וכמ&quot;ש למעלה, וכאן יש עוד פקפוק מפמ&quot;ג דהוא עומד בערב שבת ולא בערב הרגל ממש, ולפי&quot;ז אפי&#x27; אם חל יום שביעי בשבת ערב הרגל יהיה אסור לרחוץ בחמין בערב שבת, וכן נקט החכמ&quot;א להחמיר, אבל מצד שני הדה&quot;ח והנוב&quot;י ג&quot;כ מביאין התרוה&quot;ד [וצ&quot;ע שהדגול מרבבה ס&quot;ל כהא&quot;ר דרק מותר בצונן], ולמעשה הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה דהא) דכיון שהוא רק מנהג שלא לרחוץ כל שלשים אין למחות ביד המקילין"	סימן תקמח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בר&quot;ה ויוה&quot;כ?	קיי&quot;ל כר&quot;ג דר&quot;ה ויוה&quot;כ נחשבים כרגלים ומבטלים שבעה ושלשים	סימן תקמח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נהג שעה אחת של אבלות קודם 1) פסח 2) שבועות 3) ר&quot;ה 4) יוה&quot;כ 5) סוכות?	"1) השעה חשובה שבעה, ימי הפסח עולים לח&#x27; ימים [בחו&quot;ל], וצריך לנהוג עוד ט&quot;ו ימים דשלשים (סעי&#x27; י&quot;ב) 2) השעה חשובה שבעה, ועצרת עולה לז&#x27; דיש לו תשלומין לקרבניו כל ז&#x27;, ומשלים עוד ט&quot;ז ימים לשלשים [ויו&quot;ט שני עולה לו דאנן בקיאי בקביעי דירחא (רא&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג), וצ&quot;ע דאפי&#x27; בלאו הכי הרי הוא ספיקא דיומא וספק אבלות לקולא (רע&quot;א)] (סעי&#x27; י&quot;ג) 3) ר&quot;ה מבטל השבעה ויוה&quot;כ מבטל השלשים ומותר ערב יוה&quot;כ בתגלחת ורחיצה וכיבוס [וה&quot;ה אם קבר מתו ג&#x27; תשרי דיום שביעי הוי ערב יוה&quot;כ ומבטל שלשים, והמ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ד) מקיל אפי&#x27; קודם פלג המנחה {וצ&quot;ע משעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ג) דמשמע דלכתחילה אין להקל}] (סעי&#x27; י&quot;ד) 4) יוה&quot;כ מבטל שבעה וסוכות מבטל שלשים ומותר בתגלחת ערב סוכות (סעי&#x27; ט&quot;ו), וכן מותר ברחיצה וכיבוס (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה) 5) השעה חשובה שבעה, ז&#x27; ימים דסוכות עולין לז&#x27; ימים, שמיני עצרת הוי רגל בפנ&quot;ע ועולה לז&#x27; ימים, וצריך להשלים אח&quot;כ ט&#x27; ימים [ושמחת תורה דחו&quot;ל עולה ליום אחד] [ולא אמרינן דשמיני עצרת מבטל השלשים לגמרי דעדיין לא נהג דיני שלשים כ&quot;כ (לבוש, ט&quot;ז יו&quot;ד סי&#x27; שצ&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן תקמח סעיף יב-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מת באמצע סוכות?	"המהרש&quot;ל ומשאת בנימין ס&quot;ל דאפ&quot;ה שמיני עצרת עולה למנין שבעה ימים לגבי שלשים, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) חולקים עליהם וס&quot;ל דרק עולה ליום אחד, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סעי&#x27; א&#x27;) דהשעה&quot;צ (ס&quot;ק ד&#x27;) ס&quot;ל כהט&quot;ז, והערוה&quot;ש ס&quot;ל כהמהרש&quot;ל"	סימן תקמח סעיף יב-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע חשיב ר&quot;ה ושמיני עצרת כרגל הרי אין להם תשלומין ז&#x27; ימים?"	כתב הב&quot;י בשם הרמב&quot;ן דהוקשו כל המועדים זה לזה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו)	סימן תקמח סעיף יב-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שמעו שמועה 1) קרובה בשבת אבל אחר שבת יהיה רחוקה 2) רחוקה בשבת 3) קרובה בשבת? [וה&quot;ה ביו&quot;ט]&lt;br&gt;1) דינו כשמועה רחוקה ונוהג רק שעה אחת אחר שבת, אבל בשבת נוהג דברים שבצינעא (סעי&#x27; י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;) 2) אינו נוהג אפי&#x27; דברים שצינעא בשבת (סעי&#x27; י&quot;ח) 3) נוהג אבלות אחר שבת, וקורע במוצאי שבת, ושבת עולה למנין שבעה ונמצאת שנגמר ימי אבלות בערב שבת בבקר (סעי&#x27; י&quot;ט) [זהו דעת הסמ&quot;ק, ודלא כרבינו יחיאל דס&quot;ל דשבת אינו עולה לו למנין שבעה (טור)] {וצ&quot;ב קצת דאם מהני מה שהוא נוהג דברים שבצינעא בשבת שיעלו לו למנין שבעה וא&quot;כ יהא נחשב כשמועה קרובה ולא שמועה רחוקה, ורא&quot;פ ראפ מציע דבאבלות אזלינן לקולא לפוטרו}"		סימן תקמח סעיף יז-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שמע שמועה קרובה בשבת ערב הרגל?	"כיון שקיי&quot;ל דשבת עולה לו למנין שבעה נמצאת שכבר התחיל השבעה והרגל מבטל שבעה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב) {ולגבי קריעה, על אביו ואמו קורע כל השנה כדמצינו במו&quot;ק (כ&#x27; ע&quot;ב), אבל לשאר קרובים דקורע רק בשבעה לכאורה תו לא מצי לקרועה}"	סימן תקמח סעיף יז-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי קדיש?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) דלגבי קדיש י&quot;ל דלא אמרינן דרגל מבטל השבעה ושלשים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב) [עי&#x27; לעיל (סי&#x27; קל&quot;ב) דיש סדרי קדימה לגבי אמירת קדיש, ובזה&quot;ז נוהג לגבי קדימה להיות ש&quot;ץ]"	סימן תקמח סעיף יז-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שמע עשרה ימים אחר סוכות שמת לו מת ערב סוכות?	הרז&quot;ה הביא שיטה דאמרינן דהוי כשמועה רחוקה ואין לו אלא יום אחד, אבל חולק על שיטה זו דלמעשה לא נהג שום אבלות וא&quot;כ אין הרגל מבטל שבעה ושלשים אלא נחשב כשמועה קרובה, וכן נקטו שאר הראשונים וכן קיי&quot;ל	סימן תקמח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביולדת או שאר חולה דלא נהג שום אבלות מחמת אונס?	אע&quot;פ שהנהר שלום ס&quot;ל דאין הרגל מבטל הדין שבעה ושלשים, מ&quot;מ רוב האחרונים (שבות יעקב, ישועות יעקב, חת&quot;ס) ס&quot;ל דבזה אמרינן דרגל מבטל שבעה ושלשים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו)	סימן תקמח סעיף כ		
